(לא, דווקא לא זין, או דילדו, או ארנב השלג)
אמנם אני כבר כמעט שנה בטיפול ומאוד מרוצה מהפסיכולוגית שלי באופן כללי, אבל רק היום הבנתי עד כמה אנחנו מתאימות.
הרקע: אני חולקת עימה את הכעס על כך שכולם מרשים לעצמם להתערב לי בחיים ולדחוק בי להתחתן. ע' ברגע של הבנה חושפת תובנה: "בזמנו, כשהייתי רווקה, כששאלו אותי מתי אני אתחתן כבר, או אם אני נשואה, הייתי עונה שאני אלמנה. שהם ייתקעו עם ההרגשה הלא נעימה".
כמו סיגר לפרויד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה